אסטרטגיות תגובה למשבר תקשורתי: מתי עדיף לא להגיב?

האמירה "אף אחד עוד לא הצטער על ריאיון שלא נתן", מיוחסת לפרסומאי ראובן אדלר, עצה שהפכה לתפיסת עולם אצל רה"מ המנוח אריאל שרון. מה המרחק בין לא להתראיין ולבין לא להגיב כלל לפניית כתב תחקירים ששואל שאלות קשות? – למי ומתי זה נכון, אם בכלל?

"אין תגובה" – אסטרטגיה שיכולה להעמיק את המשבר

בהיעדר תגובה רשמית, התקשורת עלולה להציג את הסיפור באופן שלילי יותר ולפרש את השתיקה כהודאה באשמה או כחוסר שליטה במצב. לצד זאת, שתיקה ציבורית נוכח הטענות, עלולה לגבות גם מחיר בתוך הארגון: הדבר עלול לפגוע במורל השותפים, בעלי המניות והעובדים, להגביר את החששות שלהם בנוגע לעתיד הארגון או החברה ולהביא לפגיעה במוניטין, לא רק בהיבט יחסי הציבור אלא אף להסב נזקים כספיים.

יש מחיר לשמירה על זכות השתיקה. משה קצב, צילום: אמיר גלעד

ניהול משברים תקשורתיים הוא אומנות הדורשת איזון עדין בין שקיפות לשתיקה. לעתים, דווקא ההחלטה שלא להגיב לפניית עיתונאי עם שאלות קשות יכולה להיות בעלת יתרונות אסטרטגיים. עם זאת, מניסיוני כעיתונאי וכעורך חדשות לשעבר, חשוב להבין ששתיקה עלולה להפוך במהירות מנכס לנטל.

יועצי תקשורת, מומחים לאסטרטגיה תקשורתית ולניהול משברים חייבים לשקול את הנזקים וההשלכות של בחירה שלא להגיב בכל מקרה לגופו. הגורמים המרכזיים שעל הפרק: חומרת הטענות, מידת ההוכחות, היקף הסיקור התקשורתי והסבירות שבמענה או בשתיקה למגר את הסוגיה מסדר היום התקשורתי. חשוב לזכור כי אין נוסחת קסם, וכל מקרה דורש ניתוח מעמיק והחלטה מושכלת.

עוד על התועלת שבניסוח תגובה מלאה ונכונה לטיפול במשבר - בטור המלא באתר וואלה.